הכל התחיל במסיבת יום ההולדת שלה. למלכה שלי, שרון, מלאו כבר
28 חורפים ובביתה הגדול ברמת חן היא ערכה מסיבה אינטימית
ונחמדה לכל החברים הקרובים.
מיותר לציין אולם, שלאותה מסיבה, כמו כל המסיבות של שרון
(אלוהים, אני בחיים לא אתרגל לקרוא לה ככה), היה קוד לבוש.
אדונים וגברות באו בלבוש מכובד לפי בחירתם, עבדים ושפחות הגיעו
בלבוש מינימלי כשלצווארם חגור קולר ועליו תג הנושא את שמם ושם
האדון/גבירה שלהם, הקולר כמובן היה מחובר לרצועה שנחה תמיד
בידיו של האדון.
או כן, אני מצטער ששכחתי לציין, לשרון ולי יש מעין קטע, טוב
בעצם זה לא קטע רק שלנו, בכל אופן שרון בעיקרון היא בתפקיד
המלכה ואני בעיקרון בתפקיד העבד שלה, או יותר נכון הכלב
שלה...
אני בטוח שזה נראה לחלקכם קצת תמוה אבל זה עובד, או יותר נכון
עבד, בשבילנו.
"כל אחד ומה שעושה לו את זה" זה מה שאני תמיד אומר, ולשרון
בהחלט עשה את זה להיות מלכה, אם אתם עדיין מתקשים להבין, תנו
לי לספר לכם מעט על שרון..
שרון הייתה בעיקרון בחורה מאוד נחמדה, תמיד הופיעה למשרד עם
חיוך על הפנים, תמיד הקדימה שלום לכל העובדים, אפילו תמיד
הייתה נחמדה לפקידה שלה.
החברה אותה ניהלה שרון (את שם החברה אני לא יכול למסור, אתכם
הסליחה), תמיד שגשגה והחזיקה בפלח גדול מהשוק, מיותר להגיד
שלשרון יש יד רבה בדבר, הסוד שלה היה, תמיד להעסיק את האנשים
הטובים ביותר. שרון מעולם לא הרימה את קולה על עובד ומעולם לא
איימה, אולם בסימן הראשון של צרות, או ברגע שהעובד החל להוריד
תפוקה, הוא היה מקבל מכתב פיטורים ורוד ונחמד אל שולחנו, ואז
גם דמעות לא היו עוזרות, שרון הייתה ממש אשת ברזל בקטע הזה...
איך יתכן שאישה תוכל לשלוט בעצמה מבחינה רגשית בכזה אופן אתם
שואלים? לא מתסכל אותה תמיד לחייך ואף פעם לא לשחרר כעסים על
אף עובד?
ובכן, כאן אני נכנס לתמונה. אתם מבינים, כששרון הייתה מגיעה
הביתה זה היה הזמן שלה להירגע, להשתחרר, אפילו להוציא כעסים
שצברה על לקוחות, על שותפים עסקיים ואפילו על עובדים.
זה אומר שאם, לדוגמה, הרצפה לא הייתה שטופה ומבריקה כשחזרה
הביתה, הייתי בצרות...
כמו כן הכלים היו צריכים להיות שטופים, ארוחת הערב מוגשת ודגש
מיוחד היה על סידור המיטה...
אני זוכר שפעם אחת שרפתי את הארוחה בתנור, לא ידעתי מה לעשות
אז הגשתי לה אותה כמו שהיא, כשזחלתי אליה (שרון אוהבת שמגישים
לה את הארוחה בזחילה כשהצלחות על הגב) עם הפשטידה השרופה היא
פשוט נעמדה ובעטה בי, אז פקדה שאנקה את כל הבלגן מהרצפה ובעודי
עושה זאת היא פשטה את חגורת המכנס שלה והצליפה בי על גבי כל
אותו הזמן, לבסוף כשסיימתי היא סטרה לי כל כך חזק שהיא גרמה לי
לשמוט הכל, "מהתחלה כלב מסריח" אני זוכר שהיא סיננה לעברי,
"אני יוצאת לקנות לי משהו לאכול, אם אתה רעב אתה יכול לאכול את
החרא שבישלת לי, אבל חסר לך שאני חוזרת והרצפה לא נקיה!" אני
זוכר את הדלת נטרקת חזק, חזק כל כך עד שתמונה אחת נפלה מהקיר
ונשברה, ידעתי שזה לא הולך להסתיים טוב..
נדמה היה שהיא חזרה במצב-רוח טוב יותר, אבל כשנאלצתי לספר לה
על התמונה היא ממש רתחה, יכולתי אפילו לראות את הפנים שלה קצת
מסמיקות...
היא לא אמרה דבר, תפסה אותי בידי וגררה אותי לכיוון חדר השינה
שלה, היא תפסה את זוג אזיקי הברזל (היו לה עוד זוג של אזיקים
עדינים יותר מפלסטיק קשיח, היא השתמשה בברזל כשרצתה להעניש
אותי) ומשכה אותי לחדר השירותים הצמוד שלה, היא הורידה אותי
לישיבה על ברכי והצמידה את ראשי לרצפה, את ידי היא משכה
אחורנית וקשרה מעל גבי לצנרת של הכיור, הראש שלי היה ממש מול
האסלה, היא יצאה מהחדר וטרקה את הדלת בקול מחריש אוזניים. היא
חזרה בערך רבע שעה לאחר מכן, היא הורידה את המכנסיים השחורים
ואת התחתונים והתקרבה לאסלה, הייתי בטוח שהיא נכנסה סתם כדי
להשתין, לא ידעתי עד כמה צדקתי, אולם היא לא כיוונה לאסלה,
המלכה שלי עמדה מעליי מפושקת כשהזרם הצהוב והחם יצא מגופה והחל
לנזול עליי, מכסה את גבי ואת עורפי, נכנס לשיערי ונלכד בו,
נשטף מטה אל פניי ומשם לרצפה.
היא סיימה, נגבה ואת ניר הטואלט זרקה לאסלה, "אתה תישאר ככה כל
הלילה טינופת, בשירותים שם מקומך!" היא אמרה לי בקול שהיה הרבה
יותר רגוע ממה שציפיתי "ואם עד הבוקר לא ליקקת את כל השתן
מהרצפה אני אגרום לך באמת להצטער!" היא הוסיפה וטרקה את הדלת.
נשארתי כל הלילה מריח משתן, כשטעם השתן ממלא את פי, היא השאירה
את האור דלוק ובתנוחה המתוחה שנקשרתי בה לא יכולתי לישון,
ביליתי את כל הלילה במחשבות עליה ועל כמה הייתי רוצה שתיכנס
ותרשה לי לפצות אותה, כמה הייתי רוצה ללקק אותה, ללטף אותה,
לעשות לה טוב..
עם זאת, לא תמיד נראו כך הדברים ביני לבין שרון, היו פעמים בהם
היא הייתה ממש חמימה אליי והיו לי בנוסף לאיש ניקיון עוד המון
תפקידים, לדוגמה, מידי פעם היא הייתה משתמשת בי בתור שולחן
עבודה, לכתוב עליו, לפעמים בתור כיסא, לפעמים הייתי צריך לשטוף
אותה, או להעניק לה עיסוי נעים, אה כן וכמובן היו לי את
חובותיי בתור עבד המין שלה אותן תמיד הצלחתי למלא על הצד הטוב
ביותר, למרות ההעדפות המעט משונות שלה (אותן למדתי ממש לאהוב
עם הזמן ומצאתי בהן עונג רב).
אילו העדפות אתם שואלים?
המממ, לשרון הייתה מעין אובססיה רצינית לחגורות דילדו, היה לה
מגוון רחב שלהם בבית והיא תמיד התייחסה אליהם כאילו היו חלק
מהגוף שלה, כאילו כל אחד מהם היה באמת הזין שלה אותו היא אהבה
לפנק, כמובן שהיחס שלי אליהם נדרש היה להיות מתאים...
זה תמיד היה מעין טקס אצלה, ראשית, היא הייתה מתפשטת, לאט
ובחושניות, מורידה פריט אחר פריט לבוש בצורה כל כך סקסית,
מלטפת את עצמה בעודה מחליקה את הבגדים מעליה,תמיד אמרתי שאפשר
לגמור רק מלראות את המלכה שלי מתפשטת, כשהייתה עירומה לגמרי
היא הייתה ניגשת למדף ובוחרת את הדילדו בו תשתמש, כשבחרה מהם
היא תמיד ליטפה אותם, כאילו שואלת את עצמה אילו מהם יגרום לה
הכי הרבה עונג, לבסוף כשהייתה בוחרת אחד היא הייתה חוגרת אותו
לאט, מכוונת את החגורה שתחזיק אותו בדיוק בחוזק המתאים, פעם
אחת שאלתי אם אוכל לחגור לה אותו בעצמי, היא נתנה בי מבט כל כך
קר שעברה בי צמרמורת, מאז אני לא שואל...
אחרי שהכל היה מוכן היא הייתה מסמנת לי, הייתי זוחל אליה על
ידי וברכיי, מתרומם לאט אל הדילדו הזקוף והקשה, אסור היה לי
להרים את ראשי מעל גובהו של הדילדו וזה דרש המון מאמץ מצדי,
היא הייתה נוקשת באצבעותיה ולשוני הייתה נשלחת, מלקקת את
הדילדו כאילו היה זין, מהבסיס ועד הכיפה, בעדינות מענגת,
מרטיבה את כולו, מלקקת בשקיקה, היא הייתה נוקשת שוב ופי היה
נפער, תנועה קלה שלה קדימה והייתי מקבל את מלוא אורכו לתוכי,
מוצץ ומלקק, מניע את הראש קדימה ואחורה, הכל בלי להניח עליה
יד, לפעמים היא הייתה במצב-רוח פראי והייתה תופסת אותי בשיערי
ומזיינת את פני באלימות, לפעמים היא דווקא רצתה את זה עדין
והייתה אוהבת לראות את עיני הכלבלב שלי מביטות בה מלמטה בעוד
פי מכווץ בהבעת מציצה עדינה, כמה שזה היה מחרמן אותה...
אחרי ששבעה מליקוקים הייתה דוחפת אותי מעליה, מטילה אותי שכוב
על גבי על הרצפה הקרה, מתבונן בה בעודה לוקחת חומר סיכה
ומתחילה למרוח אותו בתנועות מלטפות על הדילדו, היא תמיד נראתה
לי כאילו מאוננת, מלטפת ולוחצת, ידיה נעות באיטיות במעלה
הדילדו ובמורדו, היו פעמים שהרגשתי כאילו היא עומדת לגמור,
אולם זאת הייתה רק אשליה.
משהייתה מסופקת הייתה נשכבת על גבה על מיטתה הגדולה ומסמנת לי
לבוא, אלו היו הפעמים היחידות בהן היה מותר לי לעלות על מיטתה
של מלכתי הנערצת, הייתי נעמד בפיסוק מעליה כשהיא מביטה בי במבט
משועמם ולאט לאט הייתי מנמיך את עצמי לברכיים, ומהברכיים
לתנוחת ישיבה, משפד את עצמי על הדילדו שלה עד שהיה כולו בתוכי,
היא הייתה מחייכת, כל כך אהבתי את החיוך המקסים שלה, הייתי
מעלה ומוריד את עצמי על הדילדו, מתפתל כמו הזונה שהייתי, מלטף
את עצמי בחושניות ונושך את שפתי התחתונה, מידי פעם הייתי משחרר
אנחה עמוקה, ספק של כאב ספק של עונג, היא כמובן צפתה במחזה
בשקיקה בעודה מלטפת את החזה המושלם שלה.
הטקס תמיד היה נגמר כשאני על ידי וברכיי עם התחת מורם בשבילה
והיא מאחורי מזיינת אותי במרץ, לפעמים בעדינות ובאכפתיות,
לפעמים בפראות תוך משיכות שיער ושריטות, אבל דבר אחד קרה תמיד,
היא לבסוף הייתה מורידה את חגורת הדילדו, זורקת אותי למיטה
ומטפסת עליי, רוכבת על הזין שלי ופורקת את כל המתח המיני שהיה
אצור בה. לפעמים כשלא הייתי הכלב הכי טוב בעולם היא הייתה
חוגרת לי אחת מחגורות הזין ומשתמשת בו במקום הזין שלי, אבל היו
הפעמים בהם הורשיתי לחדור לתוך גופה הקדוש של האלה שלי, על
פעמים אלה תמיד אהיה אסיר תודה לאל, או לאלה, או לכל כוח יהא
אשר יהא שאפשר לי לחיות בתור העבד שלה.
אני כל כך מצטער, תמיד כשאני מדבר על המלכה שלי אני נוטה
להרחיב ולהרחיב ולבסוף לסטות מהנושא.
זה קרה, אם כן, במסיבת יום ההולדת ה28 של מלכתי.
זו הייתה מסיבה נהדרת (אף מסיבה של שרון לא הייתה פחות מזה),
כל אורח שנכנס בדלת הביא לה מתנה נפלאה, אדון אחד הביא שוט
רצועות שחור ומאיים, מלכה אחרת זוג מגפיי לייטקס גבוהים
ומאיימים, רק את המתנה שלי שרון עדיין לא קיבלה, כשכולם היו
כבר ליד השולחן ואני עמדתי להגיש את האוכל שרון נתנה בי מעין
מבט מאוכזב, הרגשתי כל כך רע שהתחננתי אליה שתרשה לי לשוחח עמה
רגע בפרטיות במקום שנתחיל את הארוחה, אחרי בערך דקה של הפצרות
היא הסכימה, היא משכה אותי בקולר בעודי על ארבע מעלה אל חדר
השינה שלה (נסו לעלות 30 מדרגות כשאתם נמשכים מהצוואר ע"י מלכה
שתלטנית וחמומת מזג ואז תבינו מה עבר עליי באותו זמן), כשהגענו
לבסוף אל חדר השינה שלה פניתי אליה, תחילה הצטערתי שלא נתתי לה
את המתנה שלה קודם לכן וגרמתי לה לחכות, לאחר מכן הפשלתי את
מכנסיי (לא לבשתי תחתונים) וחשפתי בפניה את אברי שהיה זקוף
תמיד כשהייתי לידה, שרון תמיד רצתה שאעשה פירסינג בכיפת הזין
שלי, אך זה היה אחד הגבולות המוצהרים שלי עוד מהזמן שרק
נפגשנו, ובאותו לילה, ביום הולדתה, כשאני על ברכי, על אברי
הזקוף נצנץ בגאווה עיגול מתכת קטן וכסוף, שרון חייכה חיוך רחב
ופניה האדימו מעט, הרגשתי כל כך טוב שחשבתי שלבי עומד להתפקע
מאושר, היא ליטפה אותי על ראשי ואמרה בחמימות "כלב טוב
שכמותך", קיללתי את אלוהים שלא ברא אותי עם זנב שאוכל לקשקש
בו, היא אמרה לי להתלבש ומשכה אותי למטה, הפעם מאוד בעדינות,
רציתי כל כך לנשק את רגליה אך לא היה זמן, היא שלחה אותי להגיש
את האוכל.
אף פעם לא הבנתי איך ערב שהתחיל בצורה כל כך נפלאה יכול
להסתיים בצורה כל כך קטסטרופלית...
כולם ישבו סביב השולחן לאכול, אדונים ומלכות על כיסאות עץ
קלועים ועבדים ושפחות על הברכיים למרגלותיהם, לכל אחד הגשתי
צלחת, בין עם על השולחן או על הרצפה.
לבסוף כשכולם כבר סיימו והחמיאו לשרון על הבישול שלי הכריזה
שרון שהגיע הזמן למשחקים.
זה היה משחק משולב, כולם שיחקו בסלון, אדונים וגברות הפגינו את
כישורי האילוף שלהם ואת הכישורים שהקנו לכלבים במעין תחרות
קטנה, כולם שיחקו, חוץ ממני משרון ומאלי.
תחילה שרון לקחה אותי מהרצועה אל החדר שלה והשאירה אותי שם,
חייכתי לעצמי, אני לא כל כך אוהב לשחק בנוכחותם של עוד אנשים,
אני אוהב להיות היחיד שמקבל תשומת לב מהמלכה, גם מאוד קשה לי
להיפתח ולהיחשף לאנשים שאני לא מכיר ועוד בעמדת נחיתות שכזו,
חשבתי שאני ושרון הולכים לשחק איזה משחק פרטי, תארו לכם את
ההפתעה שלי כששרון נכנסה ואחריה נכנס אלי.
הם היו שקועים בשיחה כשנכנסו וממש לא שמו לב אליי, שרון אמרה
לאלי כמה שאני כלבלב מצוין וכמה שהיא להוטה להראות לו כמה אני
טוב במילוי רצונות, היא מחאה כף וזה היה הסימון שלי להביא לה
את קצה הרצועה מהרצפה, עשיתי זאת והיא ואייל חייכו שניהם (אף
פעם לא ראיתי את שרון מחייכת מביצוע פקודה פשוטה), היא התיישבה
על המיטה והפשילה את מכנסיה ואת תחתוני התחרה השחורים
והסקסיים, היא הביטה בי וכמעט שזינקתי עליה, אך היא הניחה מגף
אחד על החזה שלי, מונעת ממני להתקדם על אף שניסיתי, איל עמד
מאחורי וידעתי שהוא צופה בעניין, מפיה של שרון יצאה רק מילה
אחת "תתחנן", מיד התחלתי ללקק בשקיקה את המגף שלה, מבריק אותו
בעזרת לשוני, קודם את הקרסול, אחר כך את הנעל ולבסוף את
הסוליה, כשסיימתי הוא נשאר מבריק מרוק.
שרון הביטה בי וחייכה, היא הנמיכה את המגף ואני התחלתי להתקדם
לעברה, הפעם בזהירות, "עצור!!!" היא צעקה עליי בקול שהקפיץ
והקפיא אותי במקומי, "אתה באמת חושב ללקק את המלכה שלך עם לשון
מטונפת שכזו??" היא שאלה בקול מהול בזעם קר, הרכנתי את ראשי,
"אתה חייב לנקות את הפה המטונף שלך, כלב מסריח!" כמעט
והתכוונתי לשאול אותה איך אבל החזקתי בעצמי, היא ביקשה מאלי
בנימוס להתקרב, "תפשיל את המכנסיים שלו כלב, וגם את התחתונים"
היא פקדה, קצת נרתעתי אך לא רציתי להכעיס את מלכתי יותר, פתחתי
כפתור אחרי כפתור במכנסיים דמויות העור שלבש, הפשלתי אותן
בעדינות מרגליו והוא צעד מתוכם והסיט אותם הצידה ברגלו, את
תחתוניו הפשטתי במעט יותר עדינות ואף עזרתי לו לצאת מהן,
כשהבטתי שוב למעלה יכולתי לראות את איברו הגדול זקור מעט מול
פני, "פתח את הפה כלב וקבל את כולו פנימה!" פקדה שרון, היססתי,
לא ידעתי מה לעשות, אף פעם בכלל לא חשבתי על האפשרות של זין
אמיתי בפה שלי, קיללתי את עצמי על כך ששכחתי להעלות זאת ברשימת
הגבולות שלי, "עשה זאת זבל! עכשיו!!!", שרון צעקה ולפני
שהספקתי להתעשת ולפתוח את פי קיבלתי סטירה אדירה ומצלצלת מאלי
שהשאירה את פניי סמוקות לגמרי ואת עיני דומעות, פתחתי את הפה
והוא נכנס לתוכי, "נקה אותו בבקשה אלי" שרון פנתה לאלי בטון
רך, הבטתי בו מלמטה, הוא עצם את עיניו, לפני שבכלל הבנתי מה
קורה התחלתי להרגיש את הזרם החם והמר זורם לתוך פי, ידיו של
אלי תפסו בראשי ולא נתנו לי לברוח, התחלתי להיחנק, "אני רוצה
שתשתה כל טיפה כלב", שמעתי את שרון אך במעורפל, הייתי נתון
במעין מאבק, ניסיתי לעשות כמיטב יכולתי לשתות את הנוזל המגעיל
ולא להיחנק, וכל זה בפה פתוח, לא מעז לתת אפילו לקצה שיני לגעת
באיבר העדין מחשש להכעיס את אלי...
לבסוף זה נגמר, הזרם החם נרגע והזין של אלי נותר רפוי בפי,
"אלי ניקה אותך כלב! תחזיר לו טובה ותנקה אותו!", התחלתי למצוץ
את הטיפות האחרונות מהזין העבה שהיה בתוך פי, לשוני עוברת
במעלה צינור השופכה שלו כדי לחלוב החוצה טיפות נוספות של
רטיבות, אלי החל להיאנח ולגנוח, לשוני רפרפה בעדינות מסמנת
עיגולים רטובים מסביב לאיברו, שהלך והקשיח, זה היה כל כך נפלא,
בפעם הראשונה בחיי יכולתי להרגיש תגובות אמיתיות לליקוק הנמרץ
והמושקע שלמדתי לתת לדילדואים של שרון, סוף סוף יכולתי לשמוע
אנחות אמיתיות של עונג בתגובה ישירה ללשוני החרוצה, הייתי
מנותק לחלוטין מהעולם החיצון, פי פשוט פתח בהסתערות על הזין
הגדול של אייל, תחילה הוא סטר לי כמה פעמים, קיבלתי את זה
בכניעה, הייתי בטוח שזה מה שעושה לו את זה, רק רציתי שהוא
ייהנה, רק רציתי להוכיח לו כמה טוב לימדה אותי מלכתי ללקק,
אחרי זמן מה התחלתי גם להרגיש הצלפות חזקות על גבי, כנראה משוט
הרצועות החדש שקיבלה שרון במתנה, היא הכאיבה לי עד מאוד אבל לא
הפסקתי, רציתי לספק את שניהם, רציתי להראות לשרון ולאלי כמה
טוב אילפה אותי שרון, רציתי ששרון תהיה גאה בי, אהבתי אותה כל
כך.
את הזין של אלי התחלתי למצוץ כמו סוכרייה, התחלתי למשוך ולדחוף
את הראש שלי קדימה ואחורה לתוך מפשעתו, יד אחת שלי נשלחה לישבן
שלו שהרגשתי מתכווץ בעודו נועץ ודוחף לתוך פי, ידי השניה נשלחה
לאשכיו, מלטפת בעדינות, יודעת ממקור ראשון איך לענג, כבר בקושי
יכולתי לעמוד בכאב מההצלפות של שרון, וכשהפורקן של אלי התפרץ
לתוך פי היה זה רגע מיוחל יותר בשבילי מאשר בשבילו, אז ידעתי
שהוא באמת הגיע לסיפוק ועבודת הלשון הנמרצת שלי תוגמלה, וגם
קיוויתי שההצלפות לאחר מכן יחדלו, על כן מצצתי ובלעתי כל טיפה
חמימה וחלקלקה מזרעו שמילא את פי בכמויות שלא הכרתי עד אז,
מרוקן וחולב את האיבר הגדול מכל טיפה שהייתה בו, ולבסוף משחרר
אותו, רפוי שוב, אדום כולו, איזו הבעה הייתה על פניו של
אלי...
ההצלפות, להפתעתי, לא פסקו ורק אז התחלתי באמת לשמוע את כל
קולות הרקע שהתערבבו להן מסביבי בזמן שמצצתי את אלי, "...מפגר,
כלב עלוב ומסריח! איך אתה מעז? איך אתם מעזים?? אני לא מאמינה
שעשית את זה חתיכת זבל מסריח! תעופו לי מהעיניים שניכם!!!".
הבטתי באלי, הוא לא נראה מופתע, שרון הפסיקה להצליף בי וזרקה
לי בגדים, הבטתי בה וראיתי דמעות זולגות על לחייה הסמוקים,
עזבתי את הבגדים והתחלתי להתחנן שתסלח לי, על אף שלא כל כך
הבנתי מה עשיתי, היא בעטה בי ויצאה מהחדר.
"כדאי שתאסוף את הבגדים ותלך" אמר לי אלי ברכות, "אבלל, אבל
למה?" שאלתי סדוק על סף בכי, "לא היית אמור למצוץ לי טמבל,
ועוד מול המלכה שלך" הוא אמר בנימה מתנשאת, "אבל חשבתי ש-שזה
מה ש-שרציתם" אמרתי והתחלתי ליבב, "זה לא היה מתוכנן, היית
צריך לנקות לי את הזין משתן, לא מזרע" הוא אמר ולבש שוב את
בגדיו, "אז, אז, למה לא הפסקתם אותי?" שאלתי שוב מיואש, "שרון
ניסתה" הוא החל לענות, "אני נהניתי מכל רגע", הבטתי בו לרגע
כלא מאמין, "אתה זונה מצוינת" הוא הוסיף "כדאי אולם שתתלבש
ותצא החוצה, ככה יש לך יותר סיכוי שהיא תירגע ותסלח לך".
הבטתי בו כלא מאמין בעודו יוצא מהחדר, הבטתי בעצמי, ומסביב, לא
האמנתי שזה לא סיוט, לא יכולתי לעכל את המחשבה של להיות בלי
שרון, בלי המלכה שלי אותה אהבתי כל כך.
לבסוף המחשבה חלחלה ואספתי את בגדיי, לא לבשתי אותם אולם, פשוט
לקחתי אותם בידי וזחלתי החוצה. בסלון, המסיבה עדיין נמשכה,
אולם לא יכולתי לראות את שרון בשום מקום, יצאתי החוצה.
בחוץ התלבשתי והתיישבי על המדרגות, חיכיתי שתצא, היא לא יצאה
כל הערב.
ביום למחרת התעוררתי משנתי על מפתן ביתה בבעיטה, "תעוף לי
מהעיניים חתיכת זבל" היא אמרה בקול שנשמע יותר פגוע מכועס,
ברחתי קצת ונתתי לה ללכת אך לאחר מכן התיישבתי שוב על המדרגות
וחיכיתי שתחזור, גם כשחזרה היא לא שמחה לראותי ושוב הלכתי לרגע
וחזרתי לישון על מפתן דלתה.
שלושה ימים גרתי שם, אוכל מהזבל שלה ושותה מברזיה שהייתה בגן
ציבורי סמוך לביתה, בקושי מצליח לישון בלילות הקרים אבל לא
מאבד תקווה.
בערב היום השלישי אחרי שקיללה אותי וצעקה שאעזוב אותה במנוחה
היא נכנסה לביתה והשאירה את דלתה פתוחה, תחילה פחדתי להיכנס
והייתי בטוח שעוד רגע היא תחזור לתקן את טעותה ולסגור את הדלת,
אולם לאחר רבע שעה הבנתי שהדלת הושארה פתוחה בכוונה. נכנסתי על
ארבע וסגרתי את הדלת מאחורי, זחלתי לסלון.
היא חיכתה לי על הספה, מעשנת סיגריה ושותה קיאנטי בכוס יפה,
"איך אתה מעז להיכנס בבגדים? חתיכת כלב בוגדני" היא סיננה בכעס
את החלק הסופי של המשפט ואני מיד התפשטתי, היא נעמדה וראיתי
שבידה היה שוט גדול שחור ומאיים...
"על הברכיים!" המילים המוכרות נשמעו שוב באותו טון נוקשה
שלמדתי לכבד ולאהוב, בליווי צליל מאיים של צליפת שוט ברצפה,
נראה היה שגופי מציית לפקודה שלה עוד לפני שמוחי בכלל הספיק
לעכלה, כל כך טוב היא אילפה אותי...
