|
אולי היה זה הגשם
שנקש על נפשי להסעיר
להוליך בנתיב זיכרונות משכר
ומול תלם חרוש להעיר
תלם חרוש עד האופק
שפה לו בלי פה לדבר
מלותיו מאיצות את הדופק
כמו ארץ אל לב תדבר
זר שיקשיב, לא ישמע זאת
כי מה יש ברגב עפר
מה הוא יודע, על עץ בשלכת
על נוף של ילדות ועל כפר
אולי היה זה הגשם
דומע, זולג על חלון
בוכה כמו האיש שבוהה בו
שיזכור עד יום אחרון. |
|
|
-היי משה, מה זה
שם על השמשה
הקדמית של האוטו
שלך?
-אלוהים אדירים,
זה אפרוח ורוד!
ראית פעם אחד
כזה?
-לא.
-טוב, טוב,
תפעיל מגבים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.