[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עדי זילברברג
/
חיי נצח

והנה הזדקנו ועורותינו כבר לא מתוחים
( כאילו שאי פעם היו, הרי תמיד היינו רופסים )
האם נשמח למצוא במיטתינו גוף צעיר חדש ורענן
או שמא נתענין כרגיל בבני גילנו
הרי נמשיך להיות מאוהבים באהבתינו הראשונה
שהזקינה
אז האם נשתה את שיקוי הנעורים
ואת משקה הקסם הנלווה איליו שיגרום לגופינו להיות במיטבו
כמו שלא היה אף פעם
רזה שרירי בריא מלא מרץ. וחיוניות.
בינתיים אנחנו עדיין צעירים
איננו מבינים במלואו את משמעות מימד הגיל
אז מה?
צריך להנות ולהספיק הרבה לפני שנמות או לפחות נהיה חשובים?
או שלא
כלומר אם עד היום לא קרה לנו כלום, למה שנפחד?
גוף מלא מין
זאת השאיפה זה החלום.
אני אוהב אותך
אני אוהבת אותך
הו בייבי
הלוואי שנשתוקק כך לעולם
לצערינו, אפילו את זה אנחנו כותבים.

מוקדש לחברי המשוררים הסופרים וסתם ההופכים במחשבות
כלומר: כולם!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
על הזין שלי שזה
סיפור לילדים,
אני שפן ויש לי
צרכים.












מיץ פטל מאפס את
הפזל"ז.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/2/03 13:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדי זילברברג

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה