רותם כרובי / מילים |
פרצופים מתחלפים בראשי והקולות אינם מזוהים הפה פתאום הופך להיות, לא קשור אליך והעיניים שלך פתאום קשורות אלי... הציפייה למשהו שכמעט נגעתי ומסתבר כי בעצם קיים עוד - מרחב של זמן . . . עצמתי עיניים וניסתי להתעורר, מהמציאות המעוותת הזאת, משהו פה הפוך? - - - נגעתי, כמעט נגעתי - ובסוף נשארתי כאן - - - |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|