רותם כרובי / מילים |
והקולות אינם מזוהים
הפה פתאום הופך להיות, לא
קשור אליך
והעיניים שלך פתאום קשורות אלי...
הציפייה למשהו שכמעט נגעתי
ומסתבר כי בעצם קיים עוד -
מרחב של זמן . . .
עצמתי עיניים וניסתי להתעורר, מהמציאות
המעוותת הזאת, משהו פה הפוך? - - -
נגעתי, כמעט נגעתי -
ובסוף נשארתי
כאן - - -
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|