בתוך המולה של יום יום, בתוך השיגרה
עוברים, קמים, הולכים, בלי טעם ומשמעות
זזים צעד קדימה ושלושה בחזרה
מחכים למישהו שיציל אותנו מהטיפשות.
ועוד אדם נעלם ועוד אח שלא חוזר
עוד משהו עבר או עומד להיגמר.
שרויים בשאננות של מנצחים או סתם גאווה
נחישות שהורגת ועולה על האהבה.
ומצפים לדבר שלעולם לא יופיע
כמו נסיכה שמחכה לאהובה שיגיע.
והכדור,ממשיך להסתובב במסלולו הקבוע
עובר לו יום, עוברת דקה, שעה ושבוע.
ואנחנו יושבים ותוההים מתי המסלול יגמר
אם העולם ישאר אותו הדבר או נצליח להקים אחד טוב יותר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.