כבר קנינו שתילים, ומחר היה ט"ו בשבט, אבל כל הלילה רבנו, היא
אמרה לי, ואמרתי לה, וככה זה המשיך כל הלילה, רק אמרנו, ומרוב
שאמרנו לא היינו יכולים לנטוע עצים, אז בבוקר הכנסתי את
השתילים לקופסה קטנה ושלחתי אותם לסבתא שלי. יש לה משק גדול,
היא בטח תדע מה לעשות עם השתילים. ניסיתי גם להתקשר אליה כדי
להודיע לה על השתילים, אבל לא היתה תשובה.
  כשסיפרתי ליעל, היא אמרה לי שחבל, ושהיא בדיוק תכננה ללכת
לשתול אותם בגן הציבורי, ואז היא אמרה ששוב פעם בלילה היא חלמה
על ילד. כבר לא היה כוח אז אמרתי לה שוב שאין טעם לעשות ילד אם
זה לא משהו ששני הצדדים רוצים לעשות, ואין לי בעיה אם היא
תחליט לגדל ילד לבד, אבל לא אתי. אני אגיד לה כשיבוא לי אבל
די, כמה אפשר לשמוע על זה? ואז היא שאלה,
"מה כבר אסור לי לספר לך חלומות?"
  היא חלמה שהיא ילדה את עצמה, וכל הזמן בחלום היא היתה
לסירוגין הילדה הקטנה והאמא, והילדה הקטנה אמרה לאמא, את רואה
שאני כבר גדולה, אני לא צריכה שתלכו איתי, אני יכולה ללכת
לפארק לבד. האמא פשוט תפסה את הילדה והצמידה אותה לשד,
שתינוק.
  ראיתי את החלום שלה עולה לגג ואז נשפך לאדמה דרך המרזב.
שאלתי אותה,
"את רוצה ללכת לפארק?" אז היא שאלה אותי:
"אתה רוצה לינוק?"
  אז אמרתי לה, כן, אני אהיה הילד שלך. וינקתי. בהתחלה את
השדיים, ואז את כולה, שאבתי אותה אל תוכי מהבטן ועד לרגליים,
עד שהגעתי לשערות של הראש. קשרתי אותן בחבילה ושאבתי אותן אלי.
מבפנים, שמעתי אותה נאנחת, היא עברה לי בכל הגוף, מחפשת מקום
לצאת. אני התחלתי להזיע כמו מטורף, הזיעה הצטברה לי מכל הגוף,
והסתדרה כמו דמעות, ששיקפו אותה, עד שגדלו, וגדלו, והיא חזרה.
היא היתה המומה לגמרי כשהיא התגבשה. עם חיוך גדול על הפנים היא
אמרה לי שהיא גמרה בפנים, ושזה היה מדהים.
  יעל היתה בטירוף, ומיד התקשרה לשירי ולמיכל לספר להן על
העניין, על איך שזה היה שהיא היתה בתוכי, וכל זה, ואני, שרק
רציתי לגמור, במקום להגיד לה משהו או להתעצבן, רק ליטפתי לה את
השער מרוב שהיא יפה, התלבשתי לאט והתקשרתי לסבתא מהסלולרי, שוב
היא לא ענתה והתחלתי קצת לדאוג.
יעל אמרה שהחברות שלה נורא התלהבו מהעניין, ושהן הבטיחו
לנסות. ניסיתי לראות אם יש איזה סימנים שהיא מתכוונת להזדיין
איתי או לרדת לי, אבל כלום, היא רצתה ללכת לראות סרט. טוב, אם
אנחנו לא יכולים לדבר על שום דבר בלי לריב, אז לפחות נשתוק
ביחד, בקולנוע.
  ישר אחרי שיצאנו מהסרט היא הדליקה את הסלולרי, והתקשרה
לשירי ולמיכל. עם מיכל היא לא הצליחה לדבר אבל שירי אמרה לה
שהיא ניסתה את זה עם אברי החבר שלה, והוא לא הצליח לינוק אותה,
סתם מצץ אותה חזק מדי.
  היא אמרה לי, בוא ניקח מונית הביתה ונעשה את זה שוב. האמת,
די התפעלתי מעצמי והיה לי נעים שיעל כל כך רוצה אותי, אז לקחנו
מונית והתמזמזנו כל הדרך במושב האחורי. כשהגענו הביתה התחלנו
שוב.
  ושוב היא נכנסה לתוכי, וזה היה נעים, הרגשתי אותה מתענגת
בתוך הדם שלי, והתגריתי לאללה, אבל אחרי שהיא יצאה וגמרה לחייך
ולהגיד לי כמה נפלא הייתי, היא נרדמה. נשארתי מגורה ובהיתי
בתקרה, לאונן לא רציתי. חשבתי איך שסקס יכול להיות פתרון להכל,
ואיך שהגוף לא מסתבך במלים, לא נעלב ולא מבטיח. אבל בעצם היתה
הבטחה, ובסוף נשארתי עם הזין בוער, לבד. אמרתי לעצמי, אולי מחר
בבוקר, בינתיים חייבים להפסיק לחשוב על זה.
  ממש לפני שנרדמתי ראיתי את סבתא. היא באה לחדר לבושה במעיל
המשובץ שלה וחייכה אלי. היא אמרה לי, תודה על השתילים, עכשיו
יש לי משהו לגדל, וכאן אין לאף אחד מה לגדל. אל תשאל, כולם
מקנאים בי. שאלתי אותה, מה זה כאן, ומה את עושה פה בדירה באמצע
הלילה, איך הגעת מחיפה? היא התיישבה על הכורסה של הבגדים
הזרוקים ואמרה לי: "אני מתה, חמוד, אבל לפני שהלכתי הם אמרו
שיש לי חבילה מהנכד שלי. אל תדאג, לא כל כך נורא פה, מחר בערב
יבואו אלי חברות, ואני אראה להם את מה שנתת לי, תודה."
  נרדמתי.
  בבוקר יעל קמה עם חיוך ונישקה אותי. רציתי לספר לה על החלום
שלי עם סבתא אבל היא אמרה לי, "אולי נספיק איזה סיבוב קצר לפני
העבודה?" הסתכלתי על השעון ואמרתי לה שיש לנו עוד חצי שעה. היא
אמרה שהיא חושבת שזה יספיק. נישקתי אותה ואמרתי לה, "אני רוצה
לגמור, זה כבר לא פייר, אני מתפוצץ מבפנים. היא חשפה את הגוף
שלה ואמרה לי, "אבל אני לא יכולה יותר לחכות, תגמור אחרי, אני
מבטיחה." שוב עשיתי את זה, שוב היא יצאה עם חיוך, ואפילו
התחילה ללטף אותי ולנשק אותי, אבל אז צלצל הטלפון, אמרתי לה -
"אל תעני". אבל היא אמרה לי שאולי זה חשוב, ומי מצלצל בשעה כל
כך מוקדמת. היא נתנה לי את אמא שלי שהיתה נסערת על הקו. "סבתא
מתה", היא אמרה, ואני ראיתי איך גם היום אני לא גומר.