קנט אור / קרקס |
החיוך שלי הוא רק מסכה ו
את ודאי יודעת
את כבר לא נוגעת
ואני חושב עלייך
כמו אריה בכלוב
פוחד ועזוב
כבר לא מנסה לברוח
זו לא שאגה
זאת רק הצגה
אני אבוד כאן בלעדייך
כמו לוליין על טרפז
מרחף מעל הקהל בלי רשת
אני פוחד
אני רועד
אני אפול אני יודע
כשנגמר הכל
נשאר רק אוהל גדול
עצוב וריק ובודד כמוני
אני נשאר לבד
אין פה אף אחד
אני מתגעגע
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|