אבנר בן נתן / ריח ההל של הגשם |
ואצא לשחות במשעולייך הדקים.
נוטפים געגוע נצא אל
החוף וניצוצות שישליכו העננים,
יאירו את דרכנו.
נפסע בשבילים ובכפרים
שילדיהם גורשו מהם,
וכשרוחות פליטים חמות ינשבו מהמזרח,
נחזיק ידיים ונבשל
קפה של הל בכוסות קטנות.
תשתה מהר את אומרת,
לפני שהדם יתקרר.
אז נפתח את חלונות ליבנו
ונדוג תמונות של טל בוהק,
והוא ינזול לאטו על פני הפרחים
שלא הנחנו על קברי העקורים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|