יעקב-שי שביט / סולם יעקב |
לבדו גלל את האבן מפי הבאר
לילה שלם נאבק עימו המלאך ולא יכול לו
אבל
עד יומו האחרון לא מצא כוח בנפשו
לסלוח להם ולברך את אלה מבניו
שבאפם הרגו איש
שכלי חמס מכרותיהם
כשפשט רגליו והניח את ראשו על האבן
בדרכו פדנה ארם
כמנהגם של צעירים לא הביט לאחור
אפשר שבעייפותו לא הביט גם לפנים
פשוט עצם עיניו ונרדם
אבל בסולם שהציב לו עלו וירדו מלאכי אלוהים
עיני רוחו שוטטו בשמיו של שגאל
צבעים זהרו
ובאוזניו התפעמו צליליו המופלאים של באך
אפילו אז לא את עצמו העלה ועילה
כשחלם
רק אדם היה: גוף ומחשבה וחלום
וסולם
[1997]
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|