|
ושוב העצב הזה
שאוחז בי ולא מרפה
שנועץ בי את טפריו
ומפלח את הבשר
כל התקוות המבוזות
כל השאיפות המבוזבזות
למצוא משהו
משהו שיוציא אותי מהלבד
ומהשיממון של הכלום
מהמטרה שאינה
או שמא לא נמצאה
רוצה לחוש שייך
ולא צופה מהצד,
לבד. |
|
|
שני כרישים
נפגשים. אומר
האחד לחברו:
"שמע, אתמול
בלעתי צוללן.
דווקא היה טעים,
אבל היום יש לי
צרבת וגזים".
"מטומטם!", גוער
בו הכריש החבר;
"צריך לקלף אותם
קודם!". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.