למה את נותנת לי את הנפש
כשאני רוצה רק את הלב
טמון בך כל הרפש
רק גוש בשר אוהב

ואין לך עיניים
ולא דמעה לשמור
אולי תמותי בינתיים
עד שאחזור

אין לך מילה לומר לי
עינייך מושפלות
את היא כל אשר נותר לי
אך לא יכולתי להודות

ולא יכולתי לומר לך
איזדורה, זה בסדר
אני אוהב
וכל כך רע ומר לך
וקר לך שם בלב

ואילו אז ידעתי
שאת כה יקרה
הייתי מחזיק עוד רגע
בטרם אעזוב

איך אז לא ניחשתי
שאת באמת בוכה
נוגע לא נוגע
נותן להשפלה לנשוב

בחדר אפור
בו מיטה גדולה יפה
מתגורר לו שם הכפור
וילדה קטנה.