אבנר בן נתן / לפרוץ |
כשאגיש לך איברים פנימיים
אל תניחי אותם בפורמלין
מספיק שקענו, מוצקים
לתוך נוזלים.
מספיק נכבשנו, דוממים.
ואם תהנדסי אותם
לעצים, בניינים,
מחשכים
ואצבעות
אייצב
על גשרייך שדות, וריחות
ואבנה להם תמיכות
עגולות
כדי שנמשיך,
להשתנות.
ואם לא ננסח
את העולם מחדש,
נגמור שוקעים,
נחנק בדבש.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|