נעה ברקאי / הים שבך |
צלול וברור אך ממשיך לתעתע בי
מתקרב עד כדי היסחפות
וברגע החיכוך נסוג.
אעמוד חסרת נשימה למולך
ואתה תשאב אותי אלייך,
תשטוף את גופי העצור
ותותיר אותי עירומה
כל הזמן מתרחק..
אילו היה לי במה הייתי נאחזת חזק
ולו לכמה רגעים נמתחים
שידי כואבות ובירכי כושלות מהמאמץ
ולא נותנת לך להעלם לי כתמיד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|