שליו בן-ארי / חשתי חופש |
צועד כלא הייתי אל קץ יומנו,
פורק את מטעניו ללא ריסון.
ובעוד הקול הדק הזה מותיר בי סימנים ברורים,
נערמים פרקי הספר,
חוברים אל מעשיות חיי.
אני מקנא ושבור,
נטוש ומפחד, נהנה מן הגשם.
רואה גברים אחרים שיישאו את אהבתי,
אני סולח לך על מה שתעשי לי,
הודף את הכאב, משחרר אותך,
שאמצא מעט חופש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|