|
צחוק,
מדגדג קירות מסדרון כהה
מתגרה בשטיח מעויינים בלוי -
מדרך ריצות ילדים
אל דלת זכוכית מנופצת
יד קטנה מדממת
רגע של מריבה
וחיבוק. |
|
|
אני הגדול
מכולם. לא,
באמת, לא
כקלישאה, אני
עצום ורב ואין
גבולות לי.
שטחי אינסופי,
אני הקישוא
המוחלט.
חרגול בטיזר
מתוך: "מחשבותיו
המהדהדות של זה
שממחזר את
הסלוגנים" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.