|
משהו בך כל כך השתנה
ובינינו כבר אין ההבנה
הדברים בינינו כל כך בוערים
לא מצליחים לגשר על פערים
מחוות ומילות אוהבים אט מתמוססים
מפנים את מקומם למריבות וכעסים
כל ניסיון שלנו לדו שיח
את כעסנו רק מקשיח
הנסיבות אותנו יחד קושרות
כמו מלח על פצעינו זורות
וכך יחדיו שנינו סובלים
עד מתי? בליבנו שואלים
האם זה המזל או סתם גורל
ביחד נחיה אך ללא מורל
בתוך תוכנו עצב
חיים כך בלי קצב
ככה שנינו את עצמנו שורפים
את כל הטוב שבנו עורפים
ואין לנו כל שליטה
נמצאים בתוך העלטה
נראה כי הגורל בחר בנו להתעלל
וכך את שתינו המזל מאמלל
כמו כישוף או קללה
ובחיינו אין עוד צהלה
|
|
|
דינו, תפוס
תארגנטינאי הזה
ותוציא לו את
התפוח אדמה
מהפה, שידבר
איטלקית כמו בן
אדם.
בסיציליה היינו
הורגים על מבטא
כזה.
איך, איך נתתי
לרוסים לסחוב
אותי לכאן?
המאפיונר
הקומפולסיבי
מתגעגע למולדת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.