אורפיאוס המשורר המפורסם קבל במתנה מאפולו כלי נגינה ששמו
לירה.
בנגינתו היפה על הלירה הוא הצליח להפנט את כל שומעיו.
יום אחד כאשר טיילה אשתו באחו הכיש נחש את רגלה והיא מתה.
אורפיאוס שאהב מאד את אשתו לא יכול היה להתנחם על מותה
והחליט לרדת אל ארץ המתים הנמצאת בשאול ולהשיב אותה אליו.
בעזרת נגינתו הצליח לשכנע את הדס אל השאול שאורידיקה אהובתו
תשוב אליו.
"קח אותה" אמר הדס, "אבל זכור, אל תסתובב לאחור ואל תנסה לראות
את פניה
עד שתגיעו שניכם אל העולם המואר שעל פני האדמה".
יצא אורפיאוס המאושר בדרכו אל מחוץ לשאול ואורידיקה בעקבותיו.
אך אורפיאוס המאוהב שכה התגעגע לאשתו לא יכול להתאפק עוד
והסתכל לאחור לעברה. באותו רגע שבו נפגשו מבטיהם
החלה אורידיקה להעלם שוב בתוך חשכת השאול לנצח.
אורפיאוס לא הורשה לשוב שוב אל השאול ,
וכך הוא נע ונד לבדו בעולם עד שמת.
הדיאלוג עם האלים-אורפיאוס מבקש שיחזירו את אהובתו מין
השאול...
אורפיאוס: אתם השוכנים בשמיים.
אתם המושלים עם הכנפיים.
מלאכי היקום, קובעי המיקום.
אנא החזירו את אהובתי
לחדריי משכן ליבי.
אלים : אורפיאוס , אורפיאוס-ראה כבר נפל הפור
דנו אותך לחיות חיי אבל כיפור.
אפילו מאתנו נשגבת האפשרות
להשיב את אהובתך אשר עברה "לגלות".
אורפיאוס: אתם כוכבי השמים ,
אשר הביאו אור,חיים ומים.
כמו שהבאתם לי את אהובתי,
אנא השיבו אותה לחיקי...
אלים : אנו שליטי החיות !
אנו יוצרי הדמויות!
בצער אורפיאוס לך מודיעים...
אשתך משייטת בגן האלים...
אורפיאוס : נפשי נקרעת מחוסר צדק טהור.
אלים : קובע הצדק שוכן בחושך ללא אור.
אורפיאוס : אין אף לא חנון ורחום אחד...
שישיב את אישתי לליבי לעד ???
אלים: ישנו כזה אחד...
אך אין הוא חנון,ובטח לא רחום...
אורפיאוס: מי אותו אל חסר רגשות ?
אלים : זה אותו אחד שנתן מי חיים לאשתך...
ולקח אותם בטרם נישאה לך...
אורפיאוס: מי ייתן מזור לנפשי הפצועה והכואבת ?
אלים : זהו אל השאול, והוא מבחינתך הכתובת... |
