ענין מסובך, האהבה.
פעם הייתי בת 16. כל הזמן התאהבתי.
בגיל 16 היה לי כח להתאהב.
היום אני עיפה. אין לי כח לסערות רגשיות.
עיפתי.
את כולי השקעתי בלאהוב אותך.
ואתה - רק משחק היה זה עבורך.
כמה טפשי... כמה דרמטי...
אהבתי, כעסתי, צחקתי, בכיתי...
כאילו שזה רציני. כאילו שיש טעם.
ואתה - מהצד עמדת, וחיכת בנימוס
כמו קהל משועמם בהצגה גרועה.
בסוף ההצגה נמאסה עליך והלכת למקום אחר.
ואני נשארתי לבד עם הדרמה המגוחכת של חיי
זרוקה בלי כח. עיפה כל כך.
אילו רק יכולתי לשכוח.