עדינה-וי ויינברג / אותך |
עוד בגני לטעת,
איתך לפסוע
בשבילי הדמיון,
בך אשר חששתי לגעת.
עתה עוטה גלימה
של הגיון.
איתך לנסוק
אל תכלת שמיים,
אותך לדעת ולטעת
בגני.
אתה אשר גרמת
לי לפרוח
בך רוצה לזרוע
את אהבתי!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|