נויה תוגתי / עץ הדעת |
איזו תחושת פיספוס יש
כשרואים אדם המשיל את עורו
אבל אני רוצה להקיא
כשאני מגלה שאדם הוא לא עצמו
הנחש שרציתי לראות כאדם
הצליח לשטות גם בי
כל מורת רוחי מתגלה
ושינאה יוצאת מדמי
העילבון שהופך לעצב
גורר למצבים לא נשלטים
התכונות ששנאתי בנחש
בתוך תוכי מתגלים
חווה היפה והתמימה
פתאום ניראית לי כמו זונה
אני צינית, אני בשליטה
דורכת על כולם - אני בפיסגה
אני יודעת שהכל עכשיו שונה
ולך זה ניראה כל כך טיבעי
התפוח הרקיב, העץ השיר עליו
אבל גם לי זה כבר לא מרגיש גועלי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|