ישבנו כולנו יחד ודיברנו באופן כללי.
הרמתי את הראש מעל המעגל, וכמו פעמים רבות במשל אותו לילה
היבטתי אל האופק בציפייה.
הפעם הזאת כשהרמתי את הראש, ממש על קו האופק יכולתי לראות אותה
עולה ובאה.
הרגשתי איך חמימות גדולה מתפשטת לי בכל הגוף, מפשירה את איברי
הקפואים וממש מאירה את כל מה שמסביבי.
חיוך גדול עלה על פני.
לרגע קט הזמן כאילו נעצר, לא ידעתי עוד, מי הם האנשים שסביבי,
על מה הם מדברים, או היכן אני נמצא.
היינו רק אני והיא, יכולתי להרגיש איך היא מסתכלת לי ישר לתוך
העיניים.
היא המשיכה ועלתה, נעצרה ממש מולי והתמקמה לה כך.
לאט לאט הרגשתי איך החמימות הופכת לחום, והאור המלטף הופך
לזיעה דביקה.
מסביבי כולם כבר התחילו להתקפל, והתחלתי להצטער על זה שהיא
הגיע.
אבל בסופו של דבר למרות הכל, הכי חשוב זה שהחיוך נשאר, ובמחשבה
לעתיד זה דווקא די טוב שהי כאן.