לאהובתי שדות
וכשאני אוחז פרחים בידי
צוחקים שדות ענק ירוקים.
, בחורף,
או בלילה מאוחר, לאחר יובש אחר,
הם רטובים,
ממלאים בארות עמוקים
ונוצצים שדות הבאר העמוקים של אהובתי,
שלובים עם בורות נשמתי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|