[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כשהשמש עולה והשמים מכחילים, אני פוקח את עיני,
הציפורים שרות ברינה, והעלים נסחפים ברוח הקלילה,
קולות מהרחוב מעלימים שאריות אחרונות מהחלומות שלי,
קם מהמיטה לאט, כואב לי לראות את הפנים שבמראה ניבטים.

כל גופי זועק שינה, אך מוחי זועק "לעזאזל עם כולם",
מהעיניים שוטף את קורי החלום שנותרו מהליל,
ומכין לעצמי כוס חמה, בעוד שהרחוב מיתמלא אנשים מוחי מתרוקן
מהרצון,
מחשבות נרדפות על ידי האור הישר לגיהנום.

חוזר תמיד על אותה הדרך, על אותם משפטים וחלומות,
על אותם צעדים שאינם נמחקים, הישר להתחלה בלי סוף,
ואולי סוף בלי התחלה, הזעם דוחק בי, להמשיך,
לעבר אותו המקום, המוזיקה רודפת את נישמתי, לגן-עדן דוחקת
אותי,

למה הבוקר כה קשה?!
למה הוא כה קצר כשכולם רוצים את אריכותו?
וכשהכל חוזר מהזמנים שחלפו ונופלים על הבוקר,
בלי רחמים קוראים את המחשבה לגזרים, והפרחים פורחים...

26/2/03









loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אילו אליעזר
שוסטק לא היה שר
הבריאות בראשית
שנות ה-80, איך
היה נראה הממסד
רפואי של היום?


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/3/03 12:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יובל (טרובדור) אומנטור

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה