ארגורן אנטור / יום ולילה |
מביט לגובה לשקיעה אחרונה,
אומר בלבי תפילה של שקט,
אומר בלבי- האדמה זועקת.
עוד רגע, לפני שהאור נכבה,
מדליק את הנר, נר השלווה,
רץ לחושך עם לפיד של תקווה,
יוצא החוצה, אל השתיקה.
בלילה, כשהסערה פוסקת,
בלילה, אני הולך אל הדמיון,
בלילה, השלווה שבי פורצת,
בלילה, הדמעה כואבת.
עוד רגע, יממה נכנסת,
עוד רגע, יום חדש לזכר
יום שהיה, יום שיהיה,
זיכרונות שומר לי, ממה שכבר יקרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|