אסף עוז / לעולם |
האדמה שוב מתפוררת
הרגש נמס.
עם כל חורף שעובר
הדמעות נעלמות
וכך אומרים -
בני האדם,
הם נבלעים בתוך עצמם.
ורק העולם רועד
גועש תחתינו
ואנחנו מתכנסים בתוך עצמנו.
כל יחידי הסגולה
אל המדבר ברחו
הילדים מרחפים
אל מול מה שנכון לכל השאר
והעולם שותק
עושה חור בלב אדם
כאילו כלום
וכבר אין צורך לכולנו
ולא צריך להיות חכם
כולם כבר מבינים
לא ישוב עוד לעולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|