אף פעם לא הייתי שלך
לא בכיתי בשבילך או בגללך
לא רציתי להיות חלק ממך

אף פעם לא חשתי אותי בתוכך
לא מחיתי דימעה מלוחה כשהלכת
מה אני עושה איתך?

ועכשיו, חמש שנים יחד
כן...חמש שנים ארוכות מרירות איתך
רוצה ללכת ממך להתרחק לנשור מידך
איפה אני?

אני איתך, בזרועותייך החסונות הדביקות
רוצה ללכת
אתה לא יודע
אני איתך ולא איתך כי
אף פעם לא הייתי שלך

ואם תדע?
שתמיד אהבתי אותה?
ופחדתי ובכיתי בשקט בלילה
לאחר שנרדמת בחדר הסמוך אליה...

ואם תדע?
שבלילות הייתי מתגנבת למיטתה
מחבקת מנשקת מזילה לה דמעה
אוהבת וכל כך שלה...
חלק ממנה אהובתי היחידה
אחותך...

אף פעם לא תדע
ואני אשאר איתך ולא איתה
ולא אהיה שלה רק שלך
תהיה בגופי וליבי בליבה

וכשנתחתן?
היא לימים תהיה גיסתי
ואני אשתך
לא שלך רק שלה

וילדים?
שיהיו לבטח האחיינים שלה
ואני עוד אהיה איתך
רחוקה מגופה אך קרובה ללבה
אוהבת אותה כל כך...

וכשנזדקן?
ונצהיב משנים
אולי אז יהיה בי האומץ לומר
שאני עוזבת אותך היום לא מחר
לטובת אחותך
...