כמגע הרוח בשדה סביונים, כך רשפו עיניי למראך .
כמבט חטוף בהשתקפות התום על מי הגשם, חולפת הינך.
עתה אין זו הארץ המנוכרת שחירפת בה נפשך.
אלפי כלניות שזורות בזר אהבתינו.
אצבעותיי מטיילות במדרוני צווארך,מעל משעולי שפתייך.
בוהה מרותקת באנושיותך, המפיצה סביב את נפלאות הטבע.
אך אין הטבע משתווה כמהה ליקום השוכן בנפשך הטמאה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.