עד הסוף.
הפעם זה עד הסוף,
הכל או כלום.
החלטה הוחלטה,
מילים נאמרו,
ועכשיו מעשים...
יודעת שאצטרך להתמיד,
לאגו שלי קשה לקבל החלטה כזו,
הוא לא מבין שזה לטובתו.
מדדים פנימיים בלבד,
לא עוד "הוא עשה לי", "היא גרמה לי".
רק אני,
אחריות מלאה, ועד הסוף.
אין יותר חשיבה על תוצאות.
רק עשיה למען עשיה.
אני מפחדת, ואני יודעת שזה טיפשי.
הדרך היחידה להתגבר על הפחד זה פשוט לעבור דרכו.
ואני עוברת, לאט אבל עוברת.
חיבוק גדול ליפני שאני ממשיכה.
תודה.
ניפגש אחרי הצעד הבא.