[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








נעים מאוד ,דני,  חיכיתי שילחץ לי את היד , כך לפחות חשבתי
שיקרה. לא , דני היה שונה - הוא פשוט קירב את שפתיו אלי ונשק
לי על הלחי.
נראה לי שזה היה הרגע  בו הבנתי שאני לא מצטערת לרגע שהסכמתי
להיפגש איתו.
רק כדי שתבינו , דני הוא בחור צעיר. מאוד צעיר. אם לדייק - הוא
בן 16 וקצת , ואני כבר בשנות עשרים המאוחרות שלי. אחרי שנה של
שיחות טלפון , שגם הן קרו בגלל טעות במספר ...
טעות נחמדה אבל, החלטנו  פשוט להיפגש לקפה.
אז הנה. אני נועה, בת29 ,סטודנטית שנה אחרונה להוראה , עומדת
בקניון  ומתרגשת מילד בן 16 וחצי בגלל נשיקה על הלחי.
השלב הבא היה הקפה . המבטים הבוחנים והשקט המוזר והמזעזע . הרי
מובן  לשנינו היה שפגישה זו מתקיימת רק כדי שסוף סוף נוכל
לראות עם מי אנחנו מדברים שעות.
"טוב, דבר " אמרתי לו בנימה של " נו תגיד כבר מה אתה חושב בראש
היפה שלך,  אל תגרום לי לבדוק את זה בלי שתאמר לי ..."
"מה להגיד לך? , לא יודע מה אומרים ..." אמר והוריד את המבט.
אני את המבט הזה מכירה, אמרתי לעצמי. אבל הייתי חייבת לשמוע מה
הוא חושב עלי ...
"טוב ילד יפה ... " אמרתי לו, והדלקתי לי עוד סיגריה. "אני
חייבת ללכת ... מצטערת , יש לי עוד להגיע לאוניברסיטה".
ואז הוא התעורר , רגע אמר לי , חכי , הרי לא אמרתי לך מה אני
חושב עליך ... את כבר לא רוצה לדעת?
ברגע זה הרגשתי זרמים של חום מתחילים לזוז בתוכ , בטח שאני
רוצה, לדעת ? מי בכלל רוצה לדעת , הדבר היחיד שהיה בא לי זה
להצמיד אותו לקיר עם הגב אלי ולהיצמד לישבן המוצק והצעיר שלו
.....
אבל מהפה שלי יצא רק "ok" .
"אני חושב שאת אישה מושכת ומיוחדת " אמר ... רגע ... אני חוזר
עוד דקה ... אני צריך לשירותים , תחכי לי ?
חייכתי לו בחיוך של "כן , בטח" , הוא קם מהכיסא , ופנה לעבר
הדרגנוע  הקרוב.
תוך שתי שניות זרקתי שטר של חמישים על השולחן, ורצתי אחריו.
השגתי אותו ממש ליד הדלת של שירותי הגברים. רגע, חכה , אמרתי
לו. הוא הסתובב ואני פשוט נישקתי אותו בשפתיים המדהימות שלו ,
ותוך כדי כך דוחפת אותו לשירותי גברים, ומחפשת במבט תא פנוי .
"אל תוציא מילה" אמרתי לו כשנכנסנו לאחד התאים. נשקתי אותו בפה
נשיקה קצרה.
החגורה והג'ינס שלו היו למטה תוך חצי שנייה . יכולתי לראות את
איברו היפה והענק , שהיה באמת ענק . הלשון שלי הייתה על הפטמות
שלו , הבטן שלו , החליקה לו אל המפשעה ואף לא לרגע לא נעצרה
במחשבה האם לעצור ...
באותו רגע כל מה שרציתי זה היה למצוץ לו את הזין היפה שלו ,
ללקק לו כמו שלא ליקקו לו בחיים. לתת לו להתרגש ולשתות אותו עד
הסוף, עד הטיפה האחרונה.
הרגשתי שהוא גדל ומתחזק לי בתוך הגרון, מהחום והנעימות שבפי.
ואז הוא משך אותי למעלה, התיישב על ברכיו, ולאט לאט הוריד לי
את המכנסיים. בכוח ועוצמה של גבר בריא וחרמן הוא סובב אותי
וכופף אותי מעל האסלה ואז הרגשתי את מה שריציתי להרגיש. הרגשתי
את הזין הענק שלו  נכנס לתוכי, ומגלה בי עם כל תזוזה עולמות
חדשים  שלא ראיתי ולא חוויתי. הוא זיין אותי וזיין, עד שצעקתי
כמו משוגעת, לא עניין אותי זה שיש אנשים מסביב, או שבסך הכל
לפני שעה רק נפגשנו ... כל מה שעניין אותי זה היה העולם החדש
שנפתח לעיניי. הוא יצא מתוכי , ואני למען האמת נבהלתי , אולי
אפילו התאכזבתי , כי רציתי עוד ועוד....
אבל דני , היו לו תכניות אחרות ... הוא הושיב אותי על קצה
האסלה , פיסק לי את הרגליים וצלל פנימה לתוכי עם לשונו המתוק
והשובב. " הילד הזה יודע ללקק..." אמרתי לעצמי .... זה היה
פנטסטי, חם , רטוב , בקיצור , מדהים. פשוט מדהים .
אני גמרתי  מכל נגיעת לשונו השובבה על הכוס החם והרטוב שלי.
וזה לא הפסיק , הוא ליקק ואכל אותי עוד ועוד ... וכאשר ראה כי
גמרתי לא פעם ולא פעמיים , הוא שוב כופף אותי, הפעם לכיוון
הדלת, התיישב על האסלה והושיב אותי מעליו.
אוי ... זה היה כל כך טוב להרגיש את איברו הענק והשובב בתוכי,
מזיין אותי חזק ופרוע. אני חשבתי שאני הולכת למות כל דקה מחדש,
להתפוצץ עליו, להיקרע לחתיכות על הזין המדהים שלו, נשכתי את
שפתיי כמעט עד הדם , החזקתי בידיו החזקות, וכשהרגשתי אותו
מתפוצץ בי , צעקתי חזק , כמו שלא צעקתי בחיי, נשפכתי עליו והוא
בתוכי וזאת הייתה ההרגשה הכי קרובה להתנתקות מוחלטת מחיי
המשעממים  והאפורים ....
לאחר כשעה כבר הייתי בדרך לאוניברסיטה עם חיוך על שפתיי .פתאום
שוב נהניתי מאיזו בדיחה מטומטמת שסיפרו ברדיו ...

הפעם הבאה שראיתי את דני , הייתה בנסיבות קצת שונות ...כעבור
כשנה , בכיתה,  יא' 4 , כאשר המורה שלהם לאנגלית הייתה חולה
... והרי כל מנהל טוב דואג שתהיה לו  מורה מחליפה או שתיים ...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רוצה אבל
פוחדת...







אחת מסרבת
להתחייב


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/3/03 4:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מרין מלנקוביץ

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה