אנה ליפשיץ / וידוי חמישי |
ספק לילה ספק יום.
השדים מפחדים לצאת,
גם לא רוצים להישאר.
מילים, מילים, מילים
חונקות גרוני, חונקות חושיי.
גאווה פגועה מאיימת
שתחזור ותיפגע שוב.
סורגים מדומים,
מבטים דו משמעיים,
יבטיחו לי שוב
להישאר מנצחת.
אך מה שווה הניצחון
אם הוא תרמית עצמית,
אם הבדידות כחוט מתכת
את שלוותי היא מפלחת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|