מה שרוצה ממך
אני צריכה ממך שתצטרך אותי.

גם לה פעם נשבר הלב...

אני צריכה שתרצה לרצות אותי הכי בעולם.

גם לה לפעמים עושה רע לנשום...

אני צריכה לנשום אותך, עמוק עמוק בפנים.

גם היא לפעמים מרגישה מלוכלכת...

להרגיש אותך

בתוך תוכי.


17.2.03

לא כזאת שטחית.
סתם ככה.
וחם לי בטרוף. בחולצה לבנה שרוולים ארוכים.
ואני כבר באמת שלא יודעת מה לעשות איתך.
ובאיתך אני לא מתכוונת אליך ספציפית אלא לרגש הזה.
לדחפים המטורפים האלה.
כי כמה שאתה סקסי ככה אתה חסר מילוי
ויודעת שגם ככה לא רואה אותי מסנטימטר.
דחפים, שמש לוהטת כמו הרי הגעש בבטן.
אלו ששורפים את הפרפרים הסגולים בגללך.
מצטערת, בלי אשמה.
כמה שרוצה, כמה שיפה...
לא שטחית כזאת בזמנים שפויים.
מסתכלת לך בעיניים.
ריקנות.


17.2.03

מחכה לך.
אני מחכה לשמוע את השקט של המכונות
זה שכובש כשנגמרו כל הצלילים.
העולם מסתובב סביב עצמו בצפירה עיוורת
לאנשים בודדים.
אני חולמת... לפעמים
שיש לנו שלג בתוך הנשמה
רק כדי לדעת שיש עוד תקווה..
שגם הדמעות סופן קיפאון.

אני מחכה לך שתבוא ותנשים
את פרחי המהות
ואת הרצון לברר...
אם באמת אי פעם נברא האושר.
שתגיד שזה כבר מותר לצאת
מבין הסלעים
חומות של פחדים
כי בסופו של דבר כולנו נמות.

אני עוד מחכה...


18.2.03

כשחושבת עליך...
מוזר לה...
וקר, מידי פעם...
בימים הבהירים יותר של השנה.
היא חושבת על ניסים שמעולם לא קרו.
דמיונות מוזרים לילדה של קסמים וחידות
שהרי ידוע מראש שרק אתה תדע בלי רצון... לפצח.

וכשמביטה לשמיים הכל מסתדר
נושאים רחבים של ענני נשמה.
מנגינות נעימות לאוזן בלי תובנה ממשית.
כשיש צמרמורות מהמחשבה
זה אף פעם... לא נגמר נכון.


21.2.03

בכל פעם... כששלג יורד בירושלים.
שבילים של גשם
במורד נשמה מקולקלת
טיהור מדומה לשמיים סגולים.
עצב זה משחק החיים
הפוכה בעולם ענקים
והשלג יוצר שכבה דקה של מהות.
מרגישה מעופפת,
שקרים וטשטוש
וכבר לא מאבדת.
שיווי משקל
ואנשים שהלכו כבר
מקצבי שירים שקטים.


24.2.03