אני רוצה לפתוח את הטלוויזיה... אבל אני לא יכולה.
אולי אדליק את המוסיקה... לא, השלט רחוק מידי.
כדאי שאני אסגור את החלון, כי קר ויש גשם, אבל אין לי כוח.
אבא קורא לי לאכול, אבל אני ממש לא רעבה.

נראה לי שמה שאני אעשה
זה לשבת ולעשן כמה שיותר סיגריות
כן, זה אחלה מבחן
כמה סיגריות יקח לי לעשן עד שיכאב לי הראש!
זה אחלה מבחן, משהו בשביל השעמום.
הרי עצם זה שאני מעשנת זה משעמום, אז בוא נשתמש בזה בתור משהו
לעשות.

ואם לא זה, בוא נשב בחדר כל היום ונראה כמה זמן אני יכולה
להחזיק בלי לרדת למטה לאכול משהו.
זה בכלל מצויין, כי מהמבחן שעמום הזה אני אפילו יכולה לרזות!
אולי ככה אתה בכלל לא תרצה אחרות.

אולי אני אשב ואסתכל על הטלפון עד שתתקשר אבל את זה כבר
עשיתי.
דברים נורמלים כמו לסדר את החדר, כבר עשיתי. הוא מסודר.
אפילו שיעורים במתמטיקה.
כבר עשיתי.
כבר ציירתי.
כבר הטענתי את הטלפון
כבר אמרתי שלום לאבא, אבל כמובן מבעד לדלת.
כבר אמא התקשרה רק בשביל להגיד לי שאני כישלון.
אז בעצם עשיתי כבר הכל.
עכשיו... כל מה שנותר לי לעשות זה ללכת לישון.
או לפחות לנסות.