מכה אחר מכה,
על הרצפה את נופלת.
קמה ואומרת, שאת לא מוכנה.
אך מלותיך לא נשמעות, הדמעות אותן בולעות.
אבל עכשיו זה לא חשוב, כי הוא מרגיש עצוב.
רוצה להרגיש אהוב.
שפתיים מלאות בדם, ואת מתחילה לבכות.
צועקת ובוכה שאת לא רוצה עוד.
לא יכולה להתאפק, משחקת בדם.
את מתחילה להתעסק, מחפשת אחר עולם.
שכולו יהיה צבוע בכחול, אבל יודעת שהדם יצבע ת'כל...
באדום.
חליפה וזוג מכנס.
מגהצת על מנת שלא יכעס.
מחוסר אמצעים,
איתו את נשארת לגור.
כי כבר מלפני הרבה שנים, זרקו אותך ההורים,
בשביל שתראי עולם...
שפתיים מלאות בדם, ואת מתחילה לבכות.
צועקת ובוכה שאת לא רוצה עוד.
לא יכולה להתאפק, משחקת בדם.
את מתחילה להתעסק, מחפשת אחר עולם.
שכולו יהיה צבוע בכחול, אבל יודעת שהדם יצבע ת'כל...
באדום.
שפתיים מלאות בדם, ואת מתחילה לבכות.
צועקת ובוכה שאת לא רוצה עוד.
לא יכולה להתאפק, משחקת בדם.
את מתחילה להתעסק, מחפשת אחר עולם.
שכולו יהיה צבוע בכחול, אבל יודעת שהדם יצבע ת'כל...
באדום. |