אנה ליפשיץ / דג הזהב |
דגת אותי מתהום הנשייה,
בקשת משאלה - קיבלת שתיים.
אהבת את הזהב שעל זנבי,
לא חשבת כי הוא עצוב כפליים.
חייכתי לך כמו שדג יכול,
גם בכיתי, אך הדמעות היו רק מים.
(וזה נראה טבעי לגמרי
במרחבי האוקיינוס הגדול).
צעקתי לעזרה אך רק כפי שדג יכול,
אולם דממת הצעקה פילחה את השמים.
את כל משאלותיך פה אגשים,
רק תן לי זוג כנפיים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|