אורית מלכה / בקפלי שמלתה (ב) |
היכן אתה האם בחיקה מתבדר לאלפי רגעיך מתבהר בה ידיך תחובות
בקפלי שמלתה תחנונים אנא מחי אותה מעלי; הבל גופי תוסס
בדמך מקשת את הגב שד או כתף או קימור הצוואר אתה נופל על מיטתה
מה היה לך כלי מלא בושה מלא עד גדותיו תשוקה גלויה אלי
חרפה היא אינה יודעת ואינה מרפה דופקת על חזך באגרופיה
הקטנים לאהבה אבל אתה לא בא. הכל קפוא על מקומו רק כובד
הוילאות בחדר מטלטל את דמעותיה לנשור מתוך העיניים המלאות
יופייה מוחץ את ליבי חסרונך חורט בי סימני השהייה ארוכה מדי
עוד מעט יש להחריב ולאבד את כל זה את הכל
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|