בעין אחת אני קיימת
העין שרואה את התקווה,
ובקני נשימתי אני נחנקת
מנסה שתדעך מעט איבה.
חצויה אני לשניים בין סורגים
רוצה לצאת, לקחת נשימה
מסתכלת על לבבות כעוסים
ומבחוץ משליטה עליי דממה.
מתחבאת בין הצללים הכהים
אולי כך יבחינו בי
מנסה להישאר בצלם אלוקים
אך מתנדנת בין הגבול הדק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.