באותו בוקר יפה וקיצי, השכמתי ,מזיע ומבוהל, משינה נוראית. זה
היה יום רע, ידעתי את זה מיד, חוץ ממזג האוויר הנחמד שהיה, הכל
הלך הפוך. איחרתי לבית הספר, שאליו הגעתי עם החולצה הפוכה, לא
שזה היה משנה מפני שהיא הייתה מלוכלכת לגמרי מהנפילה
הסטייליסטית שתקעתי בשלולית הענקית בפתח הבית ספר. ישבתי
בשיעור מתמטיקה ולא הצלחתי לחשוב על דבר, מלבד החלום שחלמתי.
זה היה נורא, הייתי מאין גיבור על טבעי, שמן, שלא מצליח להציל
את העולם. זה מוזר שהייתי שמן בחלום מפני שאני מאוד צנום
במציאות. אם לא הייתי מבואס כבר אז, זיגי היה חייב להרוג את
אורי עוד לפני שיעור תנ"ך. הוא זרק עליו עט שבור, שנכנס לו
מאוזן אחת ויצא לו מהפה.
שיעור תנ"ך כמובן לא ממש עזר למצב רוח שלי, המשכתי לחשוב על
החלום, בעיקר על קץ העולם. הרגשתי צמרמורת נוראית בכל גופי,
פתחתי את החלון לנשום קצת אוויר ונוכחתי לראות חושך נוראי על
כל האזור. אם זה לא מספיק, התחיל פתאום לרדת גשם זלעפות, באמצע
יולי! בלת ברירה סגרתי את החלון, וכמובן גם על זה הצטערתי. סלע
הוציא מהתיק, סנדוויץ' בן שנתיים לפחות, שהסריח את הכיתה
לגמרי. אז כבר הבנתי שאני רואה ומריח את קץ העולם.
איזה גועל נפש! הברד התחיל, כנראה אלוהים לא חשבה שמספיק
להוריד עלי גשם. זונה! איזה יום מוזר ומעצבן, יותר גרוע משיעור
היסטוריה, שכמובן היה השיעור הבא שלנו, במקום התעמלות. כל כך
אהבתי את שיעורי התעמלות, לרוץ במכנסי דפוק-אותי, מכנסיים
קצרות מאוד, לשחק בכדור, להציק לבנות, מה עוד אפשר לבקש? אמרתי
לעצמי שאין, לא יכול להיות גרוע יותר מזה, יותר גרוע משיעור
היסטוריה ביום גרוע כזה באמת יביא את קץ העולם. כמובן שאלוהים
שמעה את קריאותי ושלחה איזה פוסטמה שהודיעה לנו שיש לנו השנה
שלוש בגרויות רצופות, ואין מה לעשות בנדון. ידעתי שזה אומר
שסוף העולם קרב, סלע שכבר השתגע והתחיל לצעוק, 'קדר בעומר',
ממש כמו מטורף. הוא לא הפסיק שם, הטמבל החליט לתת לי סרטן, סתם
ככה, בלי מחשבה או סיבה. אני שכבר איבדתי אמון בעולם, החלטתי
לרצוח את סלע על המקום, אהבתי אותו, אבל לא רציתי לבלות את
שעותי האחרונות כל כך מעוצבן. אמרתי לו שאני לא חושב שיצא לנו
ללכת למכון כושר ביום רביעי ועשיתי את המעשה.
אלוהים שוב התעצבנה, זונה, ושלחה לי עוד מתנה באמצעות המורה,
אלוהים לא ציפתה להשתלשלות הדברים שעקבה למעשיה. המורה העבירה
אותי מקום ליד אלכס עם הכיפה. הטמבל כל כך הרבה זמן לא התקלח
שמת על המקום והעביר לי קרינה רדיואקטיבית שהפכה אותי לגיבור
על.
הצלחתי להציל חצי מהעולם מהזעם של אלוהים, אותה הרגתי וקברתי
ביחד עם סטאלין המניאק, סבא של זיגי, זה שהרג את אורי. עד היום
אני מושפע מהקרינה, אני חושב שהיא באה בעיקר מהנעליים של אלכס.
אני יכול להוריד משקפיים מכל אחד ביריקה אחת, ולפתוח חזייה של
מישהי, בלי ידיים! אני קראתי לעצמי סופר קרמבו בוי, אך אני לא
נלחם בשביל צדק או משהו כזה, אני מבלה את זמני ברדיפה אחרי
כוסיות וקרמבויים טעימים.