|
היום אסיר את כל המסכות,
ואת תגלי את האני האמיתי
היום אוציא עליך את כל האגרסיות שאני שומר עמוק עמוק בבטן
ואת תהפכי בחוסר חשק לשק חבטות מיניות
היום לא אקרא שירים של אלתרמן, ולא אנגן לך בגיטרה
לא תשמעי ממני שום הגות של שופנהאוור
כלום !
אני רוצה ליפסטיק אדום מרוח על הצוואר שלך,
לקרוע ממך חזיות תחרה שחורה,
לחפון בגסות את שדייך הזקורים
לבעוט בכל המוסכמות
ללקק טיפות של זרע מטבורך
להתעורר רטוב מהבל גופך החם
להתפרץ
לזעזע
להקיז מבין ידיך אנחה קרה של אושר
וכאב
ככה אני אוהב |
|
|
אני, אני מה-זה
חושב על הסביבה
שלי. תמיד,
כשאני עומד
להפליץ, אז אני
צועק בתקיפות
"תיזהרו! יש לי
פלוץ!" ואם אני
רואה שלא
מתייחסים, אז
אני מיד צועק
שוב. אם גם זה
לא עוזר, אני
משחרר קצת
מהפלוץ כדי
להביע איום,
ואז, אם זה לא
עוזר, אז אני
עוצר את הפלוץ
והבטן שלי
מתפוצצת ואני
מת.
זה עם הפלוצים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.