שמים, ארץ, תהום.
"בואי". אתה קורא אותי לבוא.
מושך אותי באפי בערמומיות אל קצה הצוק.
ואני כמו רוח נושבת, נמשכת.
שירים שכתבתי לא עזרו לי להבין, להתחבר
לא עזרו לך לראות את האמת שמסתתרת מאחורי.
אני הוא הסוד הכמוס ביותר עלי אדמות.
ואף אחד לא יוכל לפתור את חידתי.
מאחורי פילוסופיית החיים הגדולה
עומדת אמת כל כך פשוטה, שאני לא מסוגלת לעמוד על פיה.
כשזה ייגמר אתה תחזור לנקמות שלך
ואני לאהבה הנצחית שלי.
ההבדל ביני ובינך הוא שאני אעוף ואזרום למטה,
אתה תיפול, תשקע.
אתה לא רוצה לתת לי לקפוץ, אך גאוותך גדולה מידי בכדי לבקש
ממני אחרת.
אולי בחיים אחרים אתה תתעלה על עצמך
וכל הסיפור ייגמר אחרת.
כרגע אני כבר מוכנה לצעד הבא,
הצעד שמוביל לאינסוף.
אין לעצור עכשיו.