זה אולי עוד לא נאמר, אבל כנראה שאני אצטרך גם ללמוד לחיות
בלעדיו.
כמו שההיא נטשה אותי, גם הוא ינטוש אותי.
שני האנשים שהכי אהבתי בעולם כולו ינטשו אותי, ואני אשאר לבד.
לא משנה כמה אנשים "יישארו" איתי, אני אהיה לבדי, בלי אף אחד.
כי בסופו של דבר החיים שלך, עם כמה שתגיד שאתה לא אנוכי,
מסתכמים באנשים שאתה אוהב ובמה שאתה משיג מהם.
זה לא יתחיל ככה.
בהתחלה הוא עוד יפחד לעזוב אותי, ללכת בלי היד אשר מחזיקה
אותו, שומרת לו על שיווי המשקל.
אנחנו עוד ניפגש מדי פעם, נדבר בטלפון פעם בחודש, נתחבק
חיבוקים חטופים.
נתנהג כמו ידידים, כמו אלו שהבטחנו להיות ותמיד הפרנו את
הבטחותינו.
אני אספר לו על הבנים החדשים בחיי, הוא יספר לי עליה, ואני
אראה את האושר בעיניים שלו.
ואני, כמה שארצה להיות מאושרת, לא אהיה.
כי עם כל האהבה שלי לאלפי בנים אחרים, אני תמיד אוהב אותו, גם
אם לא ארצה אותו.
לאט הקשר יתנדף, ובמקומו יצוצו קשרים חדשים.
הוא אולי יהיה איתי בתיכון, אבל הוא מאוד יצטער על זה כי אז
הוא רצה, והיום כבר לא.
אולי אפילו נהיה באותה כיתה.
מי יודע?
אף אחד.
אולי נישב אחד ליד השני, מדי פעם היד שלו תתחכך ביד שלי ושנינו
נקבל זרם כזה, כמו שפעם היינו מקבלים כשהיינו נוגעים אחד
בשני.
שנינו נכחיש ונעבור הלאה, נתנהג כרגיל.
הוא בטח יהיה איתה, והיא, יפה ומוצלחת וחכמה- דברים שמעולם לא
הייתי, תגרום לו שמחה והוא יהיה ברקיע השביעי.
אולי תצוץ לפעמים בראשו מחשבה שאני והוא היינו צריכים להיות
יחד, אבל הוא ישר יעיף מחשבה זאת מראשו.
למה לו לרצות מישהי שלא רוצה אותו?
כבר לא יהיה לו אכפת כשהיא לא תאכל, ואולי ידקור לו קצת בלב
כשהוא יראה אותה כל חודש עם חבר חדש- שאולי היה צריך להיות
הוא.
היא תחזור הביתה אחרי יום לימודים ארוך, אחרי שעות של נגינה
ואינטרקציה חברתית, תשב בחדר שלה ותחשוב על איך הוא והיא בטח
יושבים עכשיו באותו גן שעשועים בו היא והוא נהגו לשבת, וודאי
מדברים ואוחזים ידיים, מתעלמים מקיומה.
בהתחלה היא תהיה אופטימית.
היא תקווה שהוא ישווה אותן אחת לשניה ויבין שאיתה הוא צריך
להיות ולא עם ההיא, ויחזור אליה ואולי בדרך נס גם היא תרצה
אותו בזמן שהוא ירצה אותה.
היא תהיה שלווה ותחשוב שאם הוא אמר שהוא יאהב אותה לנצח {כמו
כל בן אחר בחייה} הוא באמת מתכוון לזה והוא תמיד יאהב אותה
ותמיד יחשוב עליה כעל שלו.
אבל האופטימיות שלה תמחץ תחת רגליה הגדולות של הפסימיות, שנוטה
לבקר אצלה לעיתים קרובות, והיא תראה לה שאין סיבה לחיות כשאף
אחד לא אוהב אותך.
והילדה הקטנה, אותה ילדה שמרגישה נטושה, תבין שלמרות שהוא
הבטיח שהוא תמיד יהיה כאן, הוא לא.
והילדה הקטנה תפר גם היא הבטחה שהיא הבטיחה לו.
הם יפגשו שוב.
ויתחבקו שוב.
ואולי ישבו יחד בכיתה שבשמיים, כיתה מס' 7, וילמדו שיעור על
געגועים לעולם שלמטה.
והיא תתגעגע.
מאוד.