זיו קינן / תל אביב |
במכחול עבה ואצבעות הוא צובע על דף חלק, לבן.
אני מביט בערגה בצבע, הכול כה רומנטי מכאן,
העיר, מסריחה שכמוה, צבע הפנסים מסתיר את הדם.
הייתי מחליפיך באחרת לולי דמעה זלגנית חצופה.
לו הייתה יודעת עד כמה אהבתי אותה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|