|
יומיים אחד
נפלתי הפוך
קיוויתי ליפול
ניצחתי אני וגמרתי
גמרתי לסבול
רציתי לעוף אך לא
לא עפתי בכלל
רק נפלתי הפוך
נפלתי לתוך שמיכת הפוך
ריר על הכרית הזלתי
בחלום שלי אני נזלתי
כמו מים בצינור
כמו אינסוף כמו האור
חלום מתוק חלום שחור
זנב קטן קרניים תינוק טהור
שמעתי את הכל מתוך חור בקיר
גלשתי על גלשן קטן שם על גלי הריר
כשהתעוררתי כבר הייתי בסיפור אחר
זו הייתה טעות להתעורר
כשנשאלתי סיפרתי סיפור אחר
את הסיפור האמיתי כבר אינני זוכר
האמת נשארה עמוק בראשי
כמה חבל שהתעוררתי
הייתי יכול כעת להישאר שם
להישאר
להישאר
בעולם אחר
להישאר
קצת יותר
אללי... זו הייתה טעות להתעורר
עניתי לה קצת בצחוק
היא רשמה במחברתה את סיפור הבדיה
התעייפתי מלספר וגם היא נראתה לי קצת עייפה
בשקט בשקט
נרדמתי לה על הספה
חזרתי לעולם ההוא קל וצלול
והיא שם הייתה
ריחפה איתי אוחזת לי את היד
כעת אני שוב בעולם ההוא
רק שהפעם אינני לבד
ואיך שנרדמתי המציאות נשטפה
הכל שם נשטף
גם הספה
ואנחנו טבענו באוקיינוס הגדול
ולפני שנחנקנו הספקתי לשאול
מי היא ומה היא רוצה ממני בכלל
אך היא לא הספיקה לענות ונחנקה
לא זוכר מה קרה לאחר מכן
רק זוכר את המועקה
זוכר איך ניסיתי לצוף ללא הועיל
לא ידעתי לשחות לא שחיתי
אללי... כמה בכיתי
נחנקתי חזק ומהר
מהר
וואו...
מזל שהצלחתי להתעורר |
|
|
עם כל הכבוד
לבמה מי שהביאו
את התהילה לצבע
הכתום וקבעו את
מקומו הרם
בפנתיאון הצבעים
לא היו אלא
קרויף וואן
בסטן, חסידי
אומות ישראל,
יבדל"א.
שממית עושה סדר
בפלטת הצבעים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.