בעולם מפחיד שכולם זהים.
כולם משחקים לפי תסריט.
כולם מתנהגים כמו בובות תיאטרון.
בעולם כזה אני חי.

בעולם שהקובעים הם העשירים,
בעולם שהכסף הוא התכלית.
בעולם שהעושר הינו המטרה,
והאושר נהפך למילה גסה.

בעולם ששכח שאהבה זה רגש,
והפך אותה למוצר זול.
בעולם ששכח ששונה זה מעניין,
והפך אותו למוזר.
בעולם כזה אני שוהה.

בעולם כזה,
בעולם מפחיד,
מזל שיש אנשים שהולכים נגד הזרם,
וגורמים לעולם,
להראות את צידו הזוהר.