|
באמצע הדרך מונחות אבנים
במגע עם הרוח שומעת קולות שבשמי קוראים
עם כל תנודה של עץ
ענף של שקר מתנפץ
בוסר הפירות מעיד על חטאים
פתאום משום מקום מתפצלים להם השבילים
והעלים של השלכת פזורים על המים
מכסים טעויות שעלו לשמיים
בתוך יער סבוך עונת חורף מקפיאה
כל צל של רגשות נמוג עם אש הלהבה
וציפורים שנודדות הרחק מהמציאות
שיפסיק כבר חוסר התקווה להרגיש פה עליונות
האגם של הדמעות את עצמו מטביע
וזהירות כי הציד של השלום כבר הגיע
בבוא האביב יפרחו שוב הפרחים
יתווספו עוד מצבות וקברים של חיילים
וכך יחזור על עצמו המעגל, מעגל החיים
זה רק עניין של זמן עד שנחשב , גם אנחנו, כמתים. |
|
|
צבוטאותי
וקוטאותי הם
דמויות פקטיביות
לא אמיתיות
ותלושות,
הן הומצאו אך
ורק לשעשוע
(ואולי יש איזה
מסר, אבל אני לא
ממש יודע מהו)
אולי שבסוף
או שמתים
או שנשארים?!
יגאל עמיר, אזרח
לשעבר, אסיר
בהווה, נביא
בעירו, וזמרת
בארים אדומה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.