שמש אוזלת, תריסים מוגפים, משהו מתרוקן , משהו נמלא - ככה זה
בחושך, כשהיא מוציאה את עצמה.
מבחינה לא-גית, היא יודעת ששמש לא יכולה לאזול ויודעת שרעב לא
יכול להשביע, אבל היא לא, לא-גית וכיוון ששלילת השלילה מחייבת,
היא איכשהו כן.
מתוך נוכחות חסרה, הכרה מסיסה של צורך מסויים שעדיין לא הצליחה
להטמיע, היא שבה לכייל מנגנוני קיום תלושים , דפוסים קבועים של
פעילות שימנעו ממנה להתפזר לכלל הכיוונים כמו אופני השכמה
קבועים של בוקר, חיוכים מתעקלים בבוז , פלרטוט קבוע עם בבואתה
שעה שהיא מצחצחת שינים.

משיכות מכחול, היא מציצה מבעד לתריסים המוגפים, השמיים סגולים,
אוויר כהה מנוסר צרצרים, משהו מקרטע והיא לא יכולה שלא לתהות
באשר לנשים המוציאות עצמן הלילה, בחושך, כמה מהן יוציאו עצמן
מרשות יחיד לרשות רבים, מי מהן יוציאו עצמן מרשותן לרשות אחרים
ומי מהן אשר  יציעו עצמן לדעת.

"לא, זה בלתי מתקבל על הדעת" היא אומרת לו בטלפון , (בעניינים
מסוג זה לעולם יש לבחון את ההוצאה לגופו של מוצע ורצוי במונחים
של עלות ההוצאה ותועלת התוצאה), אומרת ומסיימת את השיחה נחרצת.

מתמטיקה יישומית, חישובים קטנים של יום, סברות גדולות של לילה,
סכום ההיסטוריות האפשריות וכבר בוקר, כך שהיא מתנערת לאט
מהלילה הארוך ומסתגלת לסוג חדש של תעתוע, תעתוע באור.

חוויה חוץ גופית, חושך נגמר, צעקה שהגלידה, שקט רועש, היא
מלטשת הוצאה מחודשת של עצמה ליטוש שאינו אלא החזרתה בניכוי
מחושב של הוצאתה. מיקוד מחשבות, ביצוע תכליתי, הרהור מטושטש
ועמעום מכוון, מתוך מודעות זהירה היא מצליחה לנהל עצמה על
צירים קוטביים, מיצוי מקסימלי של סיכונים מחושבים.

זה תמיד משחק סכום אפס, היא מסבירה לטל, טל מתקשה להבין אותה
והיא פוטרת אותו מעליה בחוסר סבלנות עד לפעם הבאה.
תמיד היא חוזרת לאותה נקודת איסוף, תחנת המוצא ממנה היא שבה
והולכת לאיבוד, זמני האיבוד שלה מתוזמנים להפליא.
סינכרון של מגע, מידור של תחושה, היא מהדקת סרט לצווארה ושבה
לפרוף את הלולאה, פרימה כפולה, הרהור נקטע, מישהו זר שואל "מי
את"? היא משיבה שהיא הילדה עם הסרט האדום על צווארה.
הקישור האדום, כמו חוט שני שמשתלשל מבעד לחלונות תקווה, אצלה
הסרט אדום, והתקווה שחורה כמו חלום דחוס תנועה של עין.

תנועה של יש, הצרה של מרחב זמן מתואם, ורשתית מלוכסנת כוונות
היא תשוב לתזמן פרימות כפולות, שרטוט זהיר ומברשת צבע, תשוב
למלא  חורים שחורים ולשמור שלא תחרוג מעבר למסגרת המקווקות.