אור בן-ציון / חיפוש במעמקי האדמה |
שולחת זרועותיה מתוך
הקרקפת, משנה צורותיה בכל יום
(בהגנה על עור שרוי בערפל)
האם למעני מקיזים הכתמים הכחולים
את דמם?
קולות נקישה בלתי פוסקים,
שורות צפופות פולטות קרינה
שאין ביכולתך לסבול
החיוך חיוור מדי מכדי לחפות
על צרחות הכאב.
לבסוף פרשת דגל לבן, מטונף וקרוע
ירדת אל המסדרונות המצחינים
שם נשמת לרווחה,
שם נסוג הייאוש,
עד לשובם של העכברושים
שיתנפלו על זרועך הפצועה.
את יכולה לרפא את כולם.
אינך יכולה לרפא את עצמך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|