|
קרובה כדי דיבור בקול פגוע
בטון שיתנגן כתווים דהויים
הנוטים להתפורר
קודם אמירתם.
צלילי דממה הנפערים בי,
מפנים מרווח לשחר
הממאן לשתף פעולה
קודם יחלוף ליל.
שמיים ריקים מתחתי
נאלמים בריחוקם
כמו הייתי קרום מעטפת
המאיים להתבקע.
2/11/02 |
|
|
טבח יקר, טבח
חביב, בלום פיך
ואל תגיב.
הלבשל אותי הנך
רוצה?
אם כך, בוא מכות
ונסיים עם זה.
<נראה מי יכתוב
שיר יותר מעצבן
עכשיו>
זאת שאהבה את
התל-אביבי באחד
משיריה הפחות
מוצלחים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.