בהיותך קטן כולך מלא טוהר ותמימות
לא מודע לקיומו של העולם מסביבך - העולם השני אני קורא לו
עולמך הוא כמשחק שבו לא יופיעו צמד המילים -game over-
כמעט כמושלם ככה תחיה בו בלי שום מודעות לאחר
אך עם השנים גילך משנה את ערכו וגם אותה מודעות גדלה
תבונתך אינה סובבת רק סביב איזשהו משחק בנאלי
אלא משחק החיים
אתה מתחיל להבין מי היא הדמות שאותה אתה משחק - מי אתה?!
ואז אתה נכנס אל תוך קונפליקט פנימי בין העצמי שלך לבינך
מנסה להיזכר בילדותך הזוהרת וכמה היית מאושר
באותם הזמנים אתה היית המנצח אך לא הבנת שאת הדבר החשוב ביותר
הינך מפסיד - את החיים.
ועכשיו בהיותך "בוגר ומבוגר" נשמתך מרגישה מאין ריקנות והמחשבה
על העבר לא מספיקה
ובסופו של דבר אתה מבין שאתה זה לא רק אתה זה גם החיים שלך
שמלווים אותך תמיד, יד ביד עד סוף חייך.
מגיע להם יחס מיוחד , הערך אותם , תגדיש להם מעט מזמנך
כי בסופו של דבר זה אתה. |