בטח שנמאס לה!.

הרי תמיד כולם אמרו שיהיה לה עתיד מזהיר ... כולם . כל עניין
התהילה התחיל אצלה בגיל צעיר מאד . כבר בכיתה ג'-ד' תמיד אמרו
לה שמצפה לה עתיד מדהים , תמיד ההורים היו אומרים "איזה ילדה
מדהימה גידלנו, היא תגדל ותהפוך למלכה ! "

כמובן שזה נמאס לה, הרי תסתכלו איפה היא !, הרוח קרה ועדיין
היא לא לובשת את המעיל, הוא שוכב שם עשר סנטימטר ממנה אבל
עדיין היא מעדיפה קור, היא מעדיפה שקצת יכאב.

כשהיא גדלה היא נהפכה ליותר יפה, לא משנה איך היא הייתה מתלבשת
או כמה איפור היא הייתה שמה היא עדיין הייתה מהממת.
היא ידעה את זה טוב מאד, בהתחלה אולי קצת התעלמה אבל בסוף היא
הבינה!, היא הייתה מסתכלת כל בוקר בראי על הטוסיק המהמם שלה
וחושבת על המזל שיש לה שהבורא נתן לה כזה תחת מהמם, היא כמובן
לא דיברה על התחת שלה עם אף אחד ותמיד שיחקה שהיא לא שמה לב
שכולם מסתכלים עליו אבל היא ידעה טוב מאד שכולם אוהבים את התחת
שלה .
וכך גם בתיכון היא הייתה הבחורה עם התחת הכי יפה, כמעט מלכה,
כמו שההורים אמרו.

האוויר כל כך קר שהדמעות יורדות לה בעדינות מהלחי ועד הטעם המר
בשפתיים, קשה לה לבכות והיא פשוט נותנת לרוח הקפואה לעזור לה,
רועדת מקור ובוכה ועדיין המעיל שוכב לו חסר שימוש.

תמיד היו סביב את כל האנשים המתאימים, החל מהחברה הכי טובה ועד
החבר המושלם שהעריץ אותה ואמר לה שהיא מהממת גם שהיא מרגישה
הכי זוועה בעולם , נישק אותה באוזן ואמר לה שהיא תמיד תהיה
הבחורה הכי מדהימה בעולם.

גם עכשיו שהיא מסתכלת על התחת שלה הוא עדיין יפה, היא עדיין
יפה!,  אפילו יותר יפה. היא יוצאת לרחוב וכמעט כל אחד מסתכל
עליה וחושב עד כמה היא יפה, פשוט יצור מהמם. קשה לה לצאת החוצה
ולא להיראות ... תמיד רואים אותה.

הגשם מתחיל לרדת בברוטליות על השיער העדין שלה אבל לא איכפת לה
, קר לה והיא בוכה ורטובה אבל פעם ראשונה בחיים שלה היא בן אדם
אמיתי.

המעיל שוכב שם רטוב וכנראה גם ישכב שם עוד הרבה זמן.
היא בחורה מהממת, מהיפות ביותר שאלוהים עשה אבל היא יושבת שם
בגשם באמצע שום מקום  בוכה ורועדת אבל לא עצובה, כי פעם אחת
בחיים המעיל ישכב שם והיא תבכה ותרעד אבל תרגיש אמיתית.