אני מקרב את ידי אל לחייה, יש את החלקיק שניה ההוא שלפני המגע,
כאשר כל הבטן מתהפכת על קרביה, והרגשה של חומציות עולה במעלה
הגרון ומתפשטת אל הלחיים. ישנו ערפול מסוים בעיניים, ונדמה כי
כל השרירים בגוף נהיים רפויים ואין אחיזה על הגוף כולו. נדמה
כי הבזק חשמלי מחבר בין ידי ללחייה. כעת מגיע המגע עצמו, ונדמה
כי הוא יותר טוב ממה שאפשר היה לחלום. עורה רך כמו עור של
תינוק שנולד לפני דקות אחדות. אני מחליק את אצבעותיי לאט לאט
ולא מצליח להבין איך נוצר עור כזה מושלם, ללא פגמים. אני חוזר
על אותו אזור עוד פעם כדי להיות בטוח שלא טעיתי, ואני לא חולם.
כעת אני מניח את כל כף ידי על עורה כדי להרגיש לחוות כמה
שיותר, ולהגביר את התחושה. מסיבה לא מובנת לי, כנראה לשם ניסוי
כל התחושות בגוף, אני מסובב את פרק כף ידי, ומרגיש את רכות
עורה בעזרת אחורי האצבעות שלי, בתנועות של החלקה למטה. ליטוף
זה יכול להמשך עד אינסוף, אך אני, כמו כל בן-אדם, חייב להמשיך
ולחוות כמה שיותר, ולכן אני מקרב את שפתיי... וכל זה כבר סיפור
אחר.

תחושה זה אינה חד פעמית, והיא חוזרת על עצמה מחדש בכל פעם שאני
נוגע במישהי אחרת, אך אין כמו הפעם הראשונה...